החלטה של רשות מקרקעי ישראל מיולי 2023, יחד עם תיקון אסדרה של רשות החשמל, פתחה לראשונה את האפשרות להקים מערכת סולארית קרקעית בשטח של עד דונם בחלקה א' של נחלה חקלאית מוסדרת ללא חריגות בניה. ההזדמנות הזו רלוונטית לכ-30,000 בעלי נחלות בישראל, ומאפשרת ליצור הכנסה יציבה ל-25 שנים מהמערכת הסולארית משולבת מתקן אגירה שיותקנו בחלקה הצמודה לבית המגורים. המדריך הזה סוקר את הרגולציה החדשה, את המפרט הטכני של המערכת, את המודלים הכלכליים הזמינים, ואת התהליך שנדרש לביצוע.
מה זה חלקה א' ומה זו נחלה חקלאית
נחלה חקלאית היא יחידת קרקע שנועדה לספק מגורים ופרנסה למתיישב במושב או במרחב חקלאי אחר. הנחלה כוללת שלוש קטגוריות של חלקות שנבדלות במטרה שלהן ובמיקומן, וכל אחת מהן מיועדת לשימוש אחר.
חלקה א', המבנה הצמוד לבית
חלקה א' היא השטח שבו נמצא בית המגורים של בעל הנחלה, יחד עם מבני משק ושטחים חקלאיים סמוכים. זהו שטח רציף שמאפשר חיים חקלאיים לצד המגורים. עד שנת 2023, השטח הזה לא היה זמין להקמת מערכות סולאריות קרקעיות, מה שהותיר את בעלי הנחלות עם אפשרות מוגבלת של התקנת פאנלים על גגות המבנים בלבד.
חלקה ב וחלקה ג, השדות המרוחקים
חלקות ב ו-ג מיועדות בעיקר לעיבוד חקלאי אינטנסיבי ואינן צמודות לשטח המגורים. הן משמשות לגידולים בהיקף רחב, למרעה או למטעים. הרגולציה בנושא סולארי בחלקות אלה שונה מזו של חלקה א', ובחלק מהמקרים מאפשרת מערכות בהיקף גדול יותר תחת מסלולים אחרים.
למה השינוי בחלקה א' חשוב
חלקה א' היא החלקה שאליה יש לבעל הנחלה גישה יומיומית והכי קרובה לבית המגורים. השטח הזה בדרך כלל מגיע עם תשתיות חשמל קיימות (חיבור חשמל פעיל), וגישה נוחה לעבודות התקנה ותחזוקה. פתיחת האפשרות להתקנת חלקה א'מערכות סולאריות בחלקה א', מייצרת הזדמנות כלכלית אטרקטיבית להכנסה פאסיבית לבעלי נחלות שאין להם מבני משק עם גג פוטנציאלי.
הייתי משנה את הספק המערכת ל 200-210 קווט מותקן
אינפוגרפיקה: מפרט טכני ותנאים מרכזיים להקמת מערכת סולארית בחלקה א' של נחלה חקלאית.
הרגולציה החדשה, מה שינתה רשות מקרקעי ישראל
הקמת מערכת סולארית בחלקה א' הפכה אפשרית בזכות שילוב של שלושה אירועים רגולטוריים שהתרחשו בזה אחר זה: החלטה של רמ"י, תיקון של תמ"א 1, ותיקון של אסדרת דו-שימוש של רשות החשמל.
החלטת מועצת מקרקעי ישראל, יולי 2023
בישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהתקיימה ביולי 2023, מנהל רשות מקרקעי ישראל הסיר את התנגדותו להקמת מערכות סולאריות קרקעיות בחלקה א'. זו הייתה משוכה מרכזית שעד לאותו רגע מנעה מבעלי נחלות רבים להיכנס לתחום הסולארי בקנה מידה שבו ניתן היה להפיק תועלת כלכלית משמעותית.
תמ"א 1 שינוי 10, סעיף 9.8
תוכנית המתאר הארצית תמ"א 1 שינוי 10, בסעיף 9.8, מגדירה את התנאים הרשמיים להקמת מערכת סולארית קרקעית בחלקה א'. התמ"א קובעת את השטח המקסימלי, את המיקום המותר, את סוגי ההתקנה, ואת המגבלות על ההספק המצרפי בחטיבת קרקע.
אסדרת דו-שימוש של רשות החשמל
רשות החשמל תיקנה את אסדרת דו-שימוש כדי להעניק למערכות בחלקה א' תעריף שדומה לזה של מערכות על גגות, שהוא גבוה משמעותית מהתעריף של מערכות סולאריות רגילות בקרקע. התיקון הזה משפיע ישירות על הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים ומאפשר החזר השקעה מהיר יותר.
מפרט טכני של מערכת סולארית בחלקה א'
הרגולציה קובעת מפרט מדויק לכל מערכת שמוקמת בחלקה א'. הטבלה הבאה מסכמת את הפרמטרים המרכזיים:
גם כאן לשנות את הספק המערכת 200-210 קווט מותקן
להוריד את הטרקרים – אני מתקינים רק פאנלים סטאטיים בחלקה א
| פרמטר | הנחיה על פי תמ"א 1 שינוי 10, סעיף 9.8 |
| שטח מקסימלי | עד 1 דונם (1,000 מ"ר) לכל נחלה |
| הספק אפשרי | 130 עד 200 קילו-ואט, תלוי בטכנולוגיה |
| סוג התקנה | על עמודים או על טרקרים (עוקבי שמש), לא ישירות על הקרקע |
| מיקום | בשטח החלקה החקלאית, צמוד למבני מגורים או למבנה משק מאושר |
| שימוש כפול | העדפה לעיבוד חקלאי מתחת למערכת, לפי דרישות רמ"י |
| הספק מצרפי בחטיבת קרקע | עד 630 קילו-ואט, כולל מערכות סמוכות |
| מערכות על גגות | לא נכללות בחישוב הדונם או ההספק המצרפי |
| תוקף האסדרה | 25 שנים מיום ההפעלה |
כותרת הטבלה: מפרט טכני מלא של מערכת סולארית בחלקה א', על פי תמ"א 1 שינוי 10 סעיף 9.8 והנחיות רשות החשמל.
הספק אפשרי לפי טכנולוגיה
על שטח של דונם אחד ניתן להתקין מערכת סולארית בהספק שנע בין 200 ל-210 קילו-ואט עם פאנלים איכותיים בעלי יעילות / נצילות גבוהה שמייצרים יותר חשמל ממטר רבוע.
חשיבות המיקום הצמוד למבנים
הרגולציה דורשת שהמערכת תוקם בשטח החלקה החקלאית, בצמוד למבני מגורים או למבנה משק מאושר. הדרישה הזו נועדה להבטיח שהשטח שנבחר למערכת אינו מפריע לשימושים חקלאיים אחרים, ושהוא ניתן לתחזוקה שוטפת עם גישה נוחה מהמבנים הקיימים.
סוגי מערכות סולאריות בחלקה א'
קיימים שלושה סוגי מערכות עיקריים שניתן להקים בחלקה א', כל אחד עם יתרונות שונים ומתאים לצרכים שונים של בעל הנחלה.
מערכת קרקעית סטנדרטית על עמודים
המערכת הבסיסית ביותר. הפאנלים מותקנים על עמודים בגובה של כמה מטרים מעל הקרקע, בזווית קבועה שמכוונת דרומה. המערכת הזו– זה לא נכון – לבדוק מול רועי. מערכת על עמודים יקרה יותר להתקנה ופשוטה לתחזוקה. השטח מתחתיה מאפשר עיבוד חקלאי חלקי או שימוש כאזור מוצל לבעלי חיים.
מערכת עם טרקרים, עוקבי שמש – לא רלוונטית לדעתי – לא יותקנו טרקרים בחלקה א – לבדוק עם רועי
מערכת אגרו-וולטאית, שימוש כפול בקרקע
הגישה החדשה בענף. הפאנלים מותקנים בגובה שמאפשר עיבוד חקלאי מתחתיהם, כולל תנועה של טרקטורים וציוד. חלק מהגידולים החקלאיים מרוויחים מההצללה החלקית, במיוחד באזורים חמים. ישנה העדפה ברגולציה למערכות אגרו-וולטאיות כדי לשמור על השימוש החקלאי בקרקע.
מערכת אגירה משולבת
ניתן לשלב את המערכת בחלקה א' עם מערכת אגירת אנרגיה. המשמעות היא שהחשמל המיוצר בשעות היום נשמר בסוללות לשימוש עצמי בשעות הערב, או להזרמה חכמה לרשת בשעות הפסגה כשהתעריף גבוה. שילוב אגירה מגדיל את הרווח משמעותית עבור בעלי נחלות שצורכים חשמל בעצמם, למשל למשאבות מים או לקירור.
מודלים כלכליים לבעל נחלה
קיימים שני מודלים עיקריים שמאפשרים לבעל הנחלה לבצע את הפרויקט. הבחירה בין המודלים תלויה במצב הכלכלי של בעל הנחלה, בסובלנות שלו לסיכון, ובאסטרטגיה הפיננסית האישית שלו.
| פרמטר | השקעה עצמית | שכירת קרקע |
| השקעה ראשונית | בעל הנחלה משלם, בין 500 אלף למיליון שקלים | ללא השקעה, החברה מקימה ומתחזקת |
| הכנסה שוטפת | כל התעריף המלא לבעל הנחלה, כ-100 עד 150 אלף שקלים בשנה | דמי שכירות קבועים, בין 40 ל-100 אלף שקלים בשנה (חלקה א' +אגרו 10 דונם) |
| סיכון | גבוה יותר, מותנה בביצועי המערכת | אפס, הכנסה קבועה ומובטחת בחוזה |
| אורך חוזה | 25 שנים, המערכת בבעלות בעל הנחלה | 25 שנים, המערכת בבעלות החברה המפעילה |
| טיפול בתחזוקה | באחריות בעל הנחלה, לרוב דרך חוזה שירות | כלול בשירות של החברה המפעילה |
כותרת הטבלה: השוואה בין שני המודלים הכלכליים המקובלים להקמת מערכת סולארית בחלקה א'. הסכומים בטבלה הם הערכות כלליות של השוק ואינם מהווים הצעת מחיר.
השקעה עצמית
בעל הנחלה משלם את מלוא ההשקעה בהקמת המערכת, מקבל את כל הרווחים מייצור החשמל, והמערכת נשארת בבעלותו. המודל הזה מתאים לבעלי נחלות שיש להם הון עצמי או נגישות למימון בנקאי, שרוצים למקסם את התשואה לטווח ארוך. ההשקעה מוחזרת בדרך כלל תוך 5 עד 7 שנים, ולאחריה הלקוח נהנה מכל הרווח נטו לכ – 20 שנים.
שכירת קרקע לחברה המבצעת (יזמית)
החברה מקימה את המערכת על חשבונה, מפעילה אותה, ומתחזקת אותה במשך 25 שנים. בעל הנחלה מקבל דמי שכירות קבועים לאורך התקופה, ללא סיכון וללא צורך בהשקעה. המודל הזה מתאים לבעלי נחלות שרוצים הכנסה יציבה בלי מעורבות ניהולית או פיננסית. בסוף התקופה, המערכת עוברת לרשותו של הלקוח ללא עלות והוא ממשיך להפעיל אותה ע"פאסדרה שתהיה בתוקף באותו הזמן.
שיקולים בבחירת המודל
הבחירה בין המודלים תלויה בעיקר בשאלה אם לבעל הנחלה יש הון פנוי או נגישות למימון. השקעה עצמית מייצרת תשואה גבוהה יותר לטווח הארוך, אך דורשת הון של מאות אלפי שקלים, תחזוקה, ביטוח ואף סיכון מסויים. שכירת הקרקע ע"י חברת האנרגיה, מונעת את הצורך בהון עצמי ומייצרת הכנסה פאסיבית קבועה לאורך כל תקופת ההסכם. מומלץ לבצע ניתוח כלכלי מפורט מול יועץ סולארי מקצועי לפני קבלת ההחלטה.
תהליך הקמת מערכת סולארית בחלקה א'
התהליך המלא, מהחלטה ראשונית ועד להפעלת המערכת, נמשך בדרך כלל בין 12 ל-18 חודשים. הטבלה הבאה מפרטת את ששת השלבים העיקריים:
| שלב | פעולה | משך זמן משוער |
| 1 | בחינת התאמה של הנחלה | שבועיים, סקר ראשוני של השטח וניתוח כלכלי |
| 2 | בקשה למכסה מחברת החשמל | חודשיים, אישור מוקצה תלוי בזמינות הרשת המקומית |
| 3 | הגשת בקשה להיתר בנייה ולוועדה המקומית | 6 עד 8 חודשים, כולל הצגה בפני הוועדה |
| 4 | הסדרת שימושים חורגים במשק | כ-6 חודשים, מתבצע ע"י הלקוח במקביל לתהליכים אחרים |
| 5 | התקנה בפועל | כחודש וחצי, ההרכבה על הקרקע |
| 6 | חיבור לרשת והפעלה | עד שלושה חודשים (תלוי בזמינות של חח"י), כולל בדיקת חברת חשמל והתקנת מונה |
כותרת הטבלה: שלבי התהליך הרגולטורי והביצועי של הקמת מערכת סולארית בחלקה א'. משכי הזמן הם הערכות שנעות בהתאם למאפייני הנחלה ולזמינות של הרשויות המקומיות.
אישורים קריטיים בתהליך
שני האישורים הקריטיים ביותר הם אישור הכניסה למכסה מחברת החשמל והיתר הבנייה מהוועדה המקומית. האישור מחברת החשמל תלוי בזמינות הרשת המקומית ובכמות המערכות שכבר קיימות באזור. היתר הבנייה כולל התאמה לתמ"א 1 שינוי 10, לתוכנית המתאר של היישוב ולשימושים המותרים בקרקע.
הסדרת שימושים חורגים
חלק מהנחלות סובלות משימושים חורגים היסטוריים, כמו מבנים שהוקמו ללא היתר או שימוש בקרקע שאינו תואם לייעודה. לפני קבלת ההיתר להקמת מערכת סולארית, הלקוח נדרש להסדיר את בעיות הרישוי הקיימות. חברת התקנה מנוסה יכולה ללוות את בעל הנחלה בתהליך.
יתרונות הקמת מערכת סולארית בחלקה א'
הכנסה יציבה ל-25 שנים
תעריף מובטח של רשות החשמל למשך 25 שנים מייצר הכנסה קבועה וצפויה, בניגוד לתנודתיות של רווחי חקלאות. שני מודלים כלכליים מאפשרים לכל בעל נחלה לבחור את המסלול שמתאים לו. לא רלוונטי – אין פרמיה אורבנית במושבים
שימוש כפול בקרקע
התקנה על עמודים מאפשרת להמשיך לעבד את הקרקע החקלאית מתחת למערכת. חלק מהגידולים אף מרוויחים מההצללה החלקית שהמערכת מספקת, במיוחד באזורים החמים של הארץ. בעל הנחלה לא צריך לבחור בין חקלאות לאנרגיה, הוא יכול לעשות את שניהם.
תעריף מועדף של גגות
התיקון של רשות החשמל להסדרת דו-שימוש מעניק לחלקה א' תעריף שדומה לזה של מערכות על גגות, שהוא גבוה משמעותית מתעריף של מערכות סולאריות רגילות בקרקע. הפער התעריפי משפר משמעותית את הכדאיות הכלכלית ומקצר את זמן החזר ההשקעה.
תרומה ליעדי מדינת ישראל
ישראל התחייבה להגיע ל-30 אחוזים של אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. הקמת מערכות סולאריות בחלקות א של נחלות היא חלק ממאמץ לאומי לצמצם את הפער בין היעד למצב הנוכחי. בעל נחלה שמקים מערכת תורם ישירות למעבר האנרגטי של המדינה.
שאלות ותשובות על נחלה סולארית
מהי חלקה א' בנחלה חקלאית
חלקה א' היא השטח בנחלה שבו נמצא בית המגורים של בעל הנחלה, יחד עם מבני משק ושטחים חקלאיים סמוכים. זהו שטח רציף שמאפשר גישה יומיומית של בעל הנחלה. חלקה זו הצטרפה ב-2024 לרשימת השטחים שבהם ניתן להקים מערכת סולארית קרקעית בישראל.
מה השטח המקסימלי של מערכת סולארית בחלקה א'
שטח המערכת בחלקה א' מוגבל לדונם אחד, שהוא 1,000 מטרים רבועים. ההספק המצרפי של כל המערכות בחטיבת הקרקע לא יעבור את ה -630 קילו-ואט. מערכות סולאריות שקיימות על גגות המבנים בחלקה לא נכללות בחישוב הדונם.
כמה מכניסה מערכת סולארית בחלקה א'
ההכנסה תלויה בגודל המערכת, במודל העסקי שנבחר, ובהספק בפועל. במודל של בעלות עצמית, מערכת של כ – 200 קילו-ואט יכולה לייצר הכנסה שנתית של מיליוני ש"ח לאורך 25 שנים. במודל של שכירת קרקע, בעל הנחלה מקבל דמי שכירות קבועים שנקבעים בחוזה מראש, ללא סיכון עסקי.
צריך היתר בנייה למערכת סולארית בחלקה א'
מערכת קרקעית בחלקה א' נדרשת להיתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. התהליך כולל התאמה לתמ"א 1 שינוי 10 סעיף 9.8, לתוכנית המתאר של היישוב, ואישור של רשות מקרקעי ישראל. בעסקת יזמות, החברה מטפלת בכל האישורים בשם בעל הנחלה.
אפשר להמשיך לעבד את הקרקע החקלאית מתחת למערכת
הרגולציה מעדיפה מערכות שמותקנות על עמודים בגובה שמאפשר עיבוד חקלאי מתחתיהן, בגישה של שימוש כפול בקרקע. חלק מהגידולים אף מרוויחים מההצללה החלקית, במיוחד באזורים חמים.
כמה זמן לוקח כל התהליך
בין 12 ל-18 חודשים, בעיקר בגלל תהליכי האישור מול חברת החשמל והוועדה המקומית. אישור המכסה מחברת החשמל לוקח בממוצע חודשיים, היתר הבנייה 6 עד 8 חודשים, וההתקנה עצמה שבועות בודדים. משך הזמן משתנה לפי מאפייני הנחלה ולפי זמינות הרשויות המקומיות.
מה קורה בסוף 25 שנות האסדרה
בתום 25 שנות האסדרה, בעל הנחלה יכול להמשיך להפעיל את המערכת בתעריף שיהיה בתוקף באותו זמן, או להסדיר עם חברת האנרגיה המפעילה את המשך השימוש. אורך החיים הצפוי של פאנלים סולאריים איכותיים הוא 30 שנה ומעלה, כך שהמערכת עדיין מייצרת חשמל גם אחרי סוף האסדרה.
שלב הבא
הבדיקה הראשונית של התאמת הנחלה למערכת סולארית בחלקה א' מתחילה בסיור באתר בשטח וביצוע של סקר אנרגיה ותשתיות, ניתוח האפשרות התכנונית, ובחירת המודל העסקי המתאים.
צוות מומחים של כלמוביל Energy זמין לפגישת ייעוץ ללא עלות. במסגרת הפגישה מתקבלת הערכה של הפוטנציאל הכלכלי של הנחלה ותשובות לשאלות ספציפיות של בעל הנחלה.
מקורות
המידע במאמר מתבסס על המקורות הבאים: תמ"א 1 שינוי 10, סעיף 9.8 (מנהל התכנון); החלטת מועצת מקרקעי ישראל מיולי 2023 (רשות מקרקעי ישראל); אסדרת דו-שימוש של רשות החשמל ועמוד השירות של כלמוביל Energy למערכות בחלקה א.
אודות הכותב
